דגי קוי
קישור למאמר המלא- דגי קוי.
דגי קוי (Cyprinos carpio) נקראים גם הקרפיון היפני, דג זה הינו מאותה המשפחה של
הקרפיון המצוי המוכר לנו מתחום המזון. מוצאו המקורי של הקוי הוא מסין, אך יפן זוהי
המדינה שהפיצה את דג הקוי לעולם כולו .באמצעות הכלאות בין גוונים שונים של דג
הקוי התפתחו המופעים השונים של הדג. תחביב גידול דגי הקוי החל לפני מאות שנים. התחביב עתיק יומין. ידוע שתחביב זה היה נפוץ עוד מימי הקיסרות הסינית. באותם
הימים היוו דגי הקוי השראה רבה לאומנים ואכן ישנם ציורים ופסלים רבים הכוללים
את דגי קוי מאותם הימים.
ראשי פרקים במאמר זה:
הקדמה
גודלו הממוצע של דג הקוי הינו 70-90 ס"מ, אך נצפו דגי קוי רבים שעברו את המימדים
הללו והגיעו לגדלים מכובדים של 120 ס"מ ואף יותר. בשנתיים הראשונות לחייו דג הקוי
גדל בקצב מואץ. לאחר מכן, התפתחותו איטית עד מאוד. קצב גדילתו של קוי ממוצע לאחר השנתיים הראשונות
לחייו הוא 1-2 ס"מ לשנה. תוחלת החיים הממוצעת של הקוי היא כ-70 שנה, אך ידועים
דגים רבים אשר תוחלת חייהם עברה גיל זה. המקרה הידוע ביותר הינו נקבת קוי אשר שמה-
Hanako. נקבת קוי זו נפטרה לפני מספר שנים בגיל 226 שנים! גילה של Hanako נקבע ע"י
בדיקה של אחד מקשקשיה בשנת 1966. מקרה זה תועד וקבע שיא בנוגע לאורך החיים של דגי הקוי.
|
Hanako
|
אופן וצורת האכלה
דגים אלה הינם דגים אומניבורים- אוכלי כל. דגי הקוי ניזונים מכל דבר אשר מסוגל בגודלו,
להיכנס לפיהם- החל מדגיגונים קטנים וכלה בצמחי מים וחרקים. לרוב, דגי הקוי ימצאו
די מזון גם בכוחות עצמם. אך לצופה חבל לפספס את החוויה של האכלת דגי הקוי. דגים אלה
נלהבים ביותר בזמן ההאכלה. דגי הקוי אוהבים לאכול, הם אינם יודעים שובע. ככל שתאכילו
יותר, כך תאבונם יגבר. אך יש להימנע מיתר האכלה המסכן את שוכני הבריכה בכלל ואת דגי
הקוי
בפרט.
טיפ
|
דגי הקוי, בדומה לשאר דגי הנוי, לא "אוהבים" שמחליפים להם את סוג המזון. אך עם הזמן,
הם מתרגלים לטעמו החדש של המזון. מומלץ תמיד לערבב בין המזון הישן לבין החדש וכך לגרום
למעבר הדרגתי בטעמו של המזון.
|
אופן ההאכלה משתנה בין עונות השנה:
- בקיץ, כאשר טמפרטורת המים עולה (18–20°C), דגי הקוי הופכים להיות פעילים יותר. לכן,
עלינו להאכיל את דגי הקוי בחומרים מזינים. מומלץ שהמזון יהיה עשיר בחלבונים, דבר המסייע
להתפתחות מואצת של הדגים. זיכרו שבמהלך עונה זו צוברים הדגים חומרי הזנה שישמשו אותם
במהלך החורף.
- בחורף, כאשר טמפרטורות המים צונחות (5–10°C), דגי הקוי מאטים את קצב חילוף החומרים
שלהם ונכנסים לסוג של תרדמת. כאשר קצב חילוף החומרים יורד, הדג לא משקיע אנרגיה בחיפוש
מזון ומנצל את המשאבים אותם הוא אגר במשך תקופת הקיץ. לכן, במשך תקופה זו אין צורך
להאכיל את הדגי הקוי. המשך מתכונת ההאכלות תתחדש עם התחממות טמפרטורת המים.
עמידות למחלות
משפחת הקרפיונים בכלל ודגי הקוי בפרט נחשבים לדגים עמידים מבחינת מחלות.
המחלות הנפוצות שאליהן רגישים דגי הקוי הן:
- Ich- טפיל חיצוני המתיישב על עורו של הדג וכאשר מסתכלים על הדג רואים נקודות לבנות.
- Chilodinella- אחד הטפילים הנפוצים שיש לדגי הקוי. טפיל חיצוני המתיישב על עורו של
הדג וגורם להדבקתו. אחד הסיפטומים להידבקות במחלה זו הוא התגרדות הדגים בחפצים השונים
בבריכה. אבחון וודאי של טפיל זה נעשה בעזרת מיקרוסקופ.
- Trichodina- טפיל המתישב על עורו וזימיו של הדג. את הנזק המסוכן ביותר גורם הטפיל כאשר
הוא משתלט על זימיו של הקוי. טפיל זה מסוכן לדגים צעירים פי כמה וכמה יותר מאשר לדגים
בוגרים. אחד הסימפטומים של המחלה הוא התגרדות דגי הקוי בחפצים בבריכה. אבחון ודאי נעשה
בעזרת מיקרוסקופ.
- Gyrodactylus- משפחת טפילים המתיישבת על זימיו של הדג וגורמים לדעיכתו. אחד הסימפטומים
הוא שהקוי מתקשה לנשום ועולה לנשום אוויר מחלקה העליון של הבריכה.
- KHV- בשנת 1998 אובחן נגיף הנקרא Koi Herpes Virus. נגיף זה גורם לתמותה של דגי קוי
ולנזקים רבים אצל מגדלי דגי קוי. מחלה זו מועברת באמצעות מגע: שימוש ברשתות לא מחוטאות,
מגע בין דגים, הידבקות בעקבות ציפורי מים וכדומה. נגיף זה פוגע בזימי הדג וגורם למוות
מהיר של רוב אוכלוסיית הדגים. נגיף זה אינו מסוכן לבני אדם. תסמיני המחלה- שינוי צבעם
של הזימים, דימום ושטפי דם על הזימים, עיני הדג הופכות שקועות, דהייה של צבעי הדג
,הימצאות מעין אבקה על גבי עורו של הדג ויבלות על גבי עורו של הדג.
שילוב דגי קוי בבריכה
הנוסחה הכללית לחישוב כמות דגי קוי בבריכה הינה דג קוי בוגר אחד ל-300 ליטר מים.
ניתן לשלב מינים שונים של דגים עם דגי הקוי. אך יש להקפיד שיהיה מדובר בדגים גדולים
יחסית לגודלם של דגי הקוי או דגים מהירים כדי שלא יאכלו על ידם.
דגי הקוי ידועים באהבתם לאכילת צמחים הנמצאים עימם בבריכה (כמו: נימפאות, חסות מים
ועוד), הם ניזונים מן הניצנים הצעירים של צמחי המים וכך פוגעים בהתפתחותם.
טיפים לשילוב דגי קוי בבריכת הנוי
ישנם מספר פתרונות אפשריים לשילוב דגי הקוי בבריכה מבלי לפגוע בצמחי המים:
- דגי הקוי שיוכנסו אל הבריכה יהיו צעירים וקטנים ויוכנסו לאחר הכנסת צמחי המים, על ידי
כך יראו דגי הקוי את צמחי המים כחלק מבית הגידול שלהם ולכן הם לא יאכלו את הצמחים ויפגעו
בהם.
- לאכלס בבריכה כמות קטנה יחסית של דגי קוי כך שהנזק שהקוי יגרום לצמחים יהיה מזערי לצמחי
המים. השאיפה היא שהצמחיה תגדל מהר יותר מאשר קצב האכילה של הקוי. במצב זה, הנזק שגורם
הקוי לצמחיה לא יורגש.
- גידול הנימפאות בשטח מגודר וסגור על ידי רשת שימנע את כניסת של דגי הקוי לאזור שבו
גדלים צמחי המים ועל ידי כך דגי הקוי לא יפגעו בצמחים. החיסרון של שיטה זו הינו
פגיעה במראה הבריכה בעקבות הרשת.
- האכלה בכמות רבה ומספקת (יש להיזהר מהאכלה בכמות גדולה מדי של מזון שלא יאכל ולבסוף
ירקב בתוך הבריכה) שתשאיר את דגי הקוי שבעים ועם פחות רצון לאכול את צמחי המים.
אינדקס זני דגי קוי
